מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי אסתטיקה ועיצוב. אני זו שתמיד פונים אליה בהתייעצויות לגבי מה לקנות, איך לשלב ואילו חנויות הכי שוות. בכל בית שגרתי בו אהבתי להכניס את הטאץ' שלי, לשנות, לערבב הכל מחדש לכדי משהו שהוא שלי. בעיניי, יש משהו בחלל נעים ומזמין שמשפר את מצב הרוח ומרומם את הנפש.
לפני מספר שנים בנינו את ביתנו במושב. תהליך ארוך ולעיתים מאתגר , שבמהלכו נדרשתי לקחת אינספור החלטות עיצוביות, בשלבים שונים של הבנייה, ולדאוג שבסופו של התהליך, הכל יעבוד יחד לכדי חלל שלם והרמוני. הייתי חושבת על עיצוב מהרגע שהתעוררתי ועד שהשכבתי את הילדים לישון. חקרתי אינספור אתרי עיצוב כדי לקבל השראה, לפתוח את הראש, כי ידעתי מתחילת שלב התכנון, שאני רוצה בית קצת אחר, לא עוד בית שבלוני. הגעתי אפילו לסין! יצרתי קשר עם מפעלים דרך האינטרנט, שלחתי תוכניות, הם שלחו דוגמאות לצורך בקרת איכות והזמנתי דלתות קסטם מייד, ועוד שלל פרטי ריהוט וסניטרים וחסכתי כ-40% בעלויות לעומת המחירים בארץ.
אבל עזבו, זה לא העיקר. הנקודה שכל כך נהניתי מהדרך שהחלטתי אני הופכת את התחביב למקצוע והולכת ללמוד עיצוב פנים. אחרי תקופה ארוכה שהשקעת את רוב זמני במשפחה הנפלאה שלי, הילדים גדלו והתפנה לי זמן לעצמי ,יצאתי לדרך עצמאית.
אני כל כך נהנית לעבוד עם אנשים, ללמוד את אורח החיים שלהם, החלומות שלהם, להבין מה ישפר את החוויה שלהם בתוך הבית ומשם לצאת איתם למסע משותף.